יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

מהו מדריך? | נוֹבּוּיוֹשִׁי טָאמוּרֶה שיהאן דאן 8

כְּתַב עֵת
שיתוף מאמרים ומידע
אודות האייקידו בשפה העברית


מהו מדריך? | נוֹבּוּיוֹשִׁי טָאמוּרָה שיהאן דאן 8
תרגום לעברית: אורי צור © 2013

מהו מדריך? איזה מין אדם הוא צריך להיות ומה הוא חייב לעשות?

שאלה זו עלתה, ללא צל של ספק, מיד עם בריאתו של האדם הראשון והיא תיעלם רק לאחר שייעלם אחרון בני האנוש. כל אדם שואל עצמו שאלה זו, וכל אחד משיב לשאלה זו בעצמו, תמיד, ללא תשובה.

משה הוא ללא ספק המנהיג הראשון שאנו מכירים בהיסטוריה. כיצד הוא הוביל את בני ישראל לאורך המדבר? מה היו מחשבותיו באותו זמן? כיצד הוא קיבל את החלטותיו? מה ארע במוחו הבודד?

אין ספק שקיימים שני סוגים של מנהיגים או מדריכים.
סוג אחד הם אלה שמכירים את הדרך המובילה למקום שאליו הם רוצים להגיע, משום שהם כבר מכירים את הדרך. הסוג השני הם אלה שיודעים מהי המטרה שיש להשיגה, אך אינם מכירים את השביל המוביל אליה.


דוגמא לסוג הראשון היא מורה הדרך בהרים. הוא מכיר את המסלול שיש ללכת בו. הוא מכיר כל קושי וכל מעבר מסוכן. ניתן להיות בטוחים שהוא יוביל את הלקוח שלו למקום המיועד.


טאמורה שיהאן 1933-2010
כמו משה, הסוג השני מציית לישות אלוהית. הוא מקבל את הציווי ללכת, ומתחיל לצעוד לכיוון היעד הנבחר מבלי שהוא יודע דבר אודות הנתיב. זאת בדומה לקבוצת חוקרים המתקדמים לעבר הלא נודע, המונעים על ידי שאיפה משותפת, כאשר שאיפה זו הופכת את הקשיים לקלים יותר. אלא שמשה, מנקודת המבט שלו, מצוי היה לבדו. הטעות או השגיאה הקטנות ביותר עלולות היו לעלות בחיי כולם.

התכנון הטוב ביותר - ללמוד, ללמוד ושוב ללמוד. להתאמן מדי יום. להחיות מחדש. לכל אחד יש את המגבלות שלו. מעבר להן יש חור שחור. החשיכה. מזג אויר, תאונות ומחלות אינם ניתנים לצפייה.

לדעתי, מורה לאייקידו הוא מנהיג מהסוג של משה. אין חולק על כך שמאסטר אואשיבה היה פסגת האייקידו. אולם אנו, שלעומתו מצויים בעמק ומתבוננים לעברו, לעבר פסגת ההר, רואים רק דמות קטנה שלו.
אני לכשעצמי מאמין שיש לצעוד בעקבות או-סֶנסֶי. אך די בכך שנעצור לרגע אחד כדי להסדיר את נשימתנו, וכבר או-סֶנסֶי יתרחק מאתנו מרחק רב.

אם כן, אני מכיר את הדרך. אני רואה את השביל, אך עדיין נותרו דברים שיש לעשותם, אך אני אינני יודע אותם.
הדבר דומה במעט לאי מטמון המופיע על מפות ישנות, אך אינו מופיע על המפות העכשוויות. עובדה זו עשויה להתפרש כאילו האי כלל לא קיים, אלא שאתה יודע שהאי באמת קיים ושחבוי בו אוצר.
מצויד בידע שלך אתה יוצא לדרך. במקרה זה האחריות המוטלת על כתפי רב-החובל היא עצומה. גם הים, הזרמים ומזג האוויר הם מכשולים שיש להתגבר עליהם. למרות כל הניסיון שיתכן שעומד לרשותך, קשיים לא-ידועים יצוצו ויעלו. אף על פי כן עליך להמשיך הלאה. כמו כן, בזמן קבלת החלטות מתעורר הצורך בשיפוט מדויק כדי לשמור את כולם בכיוון הנכון. רק אם מתקיימים כל התנאים הללו קיים סיכוי שהמטרה תושג.

ניסינו לצרף יחדיו את כל הכוחות האנושיים, ומה שנותר כעת הוא ההתערבות האלוהית. במלים אחרות, יצאנו לדרך, וכעת כל שנותר הוא לצעוד קדימה.

רב החובל חייב להיות אדם המשוכנע באמונתו, מנוסה, אינטואיטיבי, וכזה המסוגל לשמור על אחדות הצוות שלו, כך שהוא והצוות יהפכו לאחד. כמו אב ובנו, למשל.

רב החובל חייב לחשוב כמו הצוות, והצוות חייב לעבוד בדרכו של רב החובל. לא תיתכן דרך אחרת. רב החובל יידע כיצד לתת את הפקודות המתאימות, והצוות יבין את רב החובל שלו.

רב החובל וצוותו יוצרים הרמוניה של הקבוצה, כך שכולם משיגים את מטרתם. אולם כל זאת היא התוצאה של עבודת רב החובל.

הדבר מזכיר לי את רִיקיוּ, המאסטר הגדול של טקס התה, שבדברו על טקס התה נהג לומר "בקיץ זה כמו משב של אויר צח, ובחורף תחושה עדינה של חמימות. הפחם פשוט נועד לחמם את המים לחום הרצוי, והתה נועד רק למען התענוג שבשתייתו". 
אני אגלה לכם את הסוד שבטקס התה. אם אתם חושבים שקל לבצע אותו, אני מציע לכם לנסות זאת.

הדבר שנראה רגיל, בנאלי, קל לכאורה לביצוע, הוא למעשה קשה. כדי לשמח אורח יש לנהוג בדרך הבאה: אם האורח צמא - יש לתת לו קערה גדולה עם תה חלש ולא חם מדי; אם הוא איננו צמא - יש לתת לו כמות קטנה יותר של תה חזק יותר וחם. דהיינו, יש לעשות למען אושרו של האורח. יש לנהוג בהתאם לרצונותיו של האורח, ויש לחוש ברצונות אלו.
מצב הרוח - frame of mind - הוא הסוד של טקס התה, וזהו גם ליבו של מורה האייקידו.

מורה האייקידו מכיר כל אחד מהמשתתפים ומכיר את הצמא המיוחד של כל אחד מהם לידע. אם הטכניקה שלהם טובה, הוא יקדיש עצמו לשיפורה. אם הטכניקה שלהם גרועה הוא יפעל כדי לתקנה. בפעולותיו הוא חייב לקיים את דבריו של המאסטר של טקס התה - משרה תחושה נעימה של רעננות בקיץ ותחושה עדינה של חמימות בחורף.



חזרה לדף הבית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה